"מה בעצם קורה לאשפה הביתית המופרדת? לאן היא הולכת?"
זו השאלה ששאלו את עצמם בחדשות רשת 13. כדי לענות עליה, הם עשו כתבה שבמסגרתה שמו מתקן GPS על אריזה ועקבו אחר מסלולה.
המסע הזה הביא את כתב החדשות לתחנת המיון הקולטת את האריזות אותן הפרדנו לפחים הכתומים. שם, בין השאר, ראה הכתב את המשאית פורקת את האריזות, את תהליך המיון, את העובדים המזינים את המסוע החשמלי בערימות של אריזות, את המכונה החכמה - בעלת עיניים אופטיות - שיודעת לזהות את סוגי הפלסטיק השונים , לשאוב את הפלסטיק הזה מתוך כלל הפסולת ולהכניס אותו לתהליך המיחזור. .
"את האריזה יש לזרוק לפח הכתום. אם היא תיזרק בטעות לפח הירוק - משאית הדחס תידחס אותה ולא יהיה ניתן למחזר חלק גדול מהחומר, כי הוא יהיה נגוע בהרבה שאריות מזון. התעשייה צריכה חומרים נקיים", הסביר בכתבת הטלוויזיה רני איידלר, מנכ"ל תמיר. הוא הוסיף כי למרות התפיסה הרווחת לפיה לאזרח אין תפקיד גדול בתחום המיחזור, שכן לכאורה התעשייה היא זו שמייצרת את מירב הפסולת, מעל ל-60% מהפלסטיק ומהמתכת נמצאים בבתים של כולנו.
"אם הציבור לא יפריד אריזות - לא נצליח למחזר ולעמוד ביעדי המיחזור", אמר איידלר והציג לכתב את המשך שלבי העבודה: "האריזות שמגיעות לתחנות המיון נארזות בקוביות גדולות של פסולת אריזות מחומר אחד שניתן למחזר ועוברות למפעל מיחזור ייעודי ששוטף, גורס ומכין חומר גלם חדש לשימוש יצרני המוצרים."
המטרה: כלכלה מעגלית
כיצד ממחזרים כל אחד מהחומרים הבולטים במפעלי המיחזור? לכל חומר חוקים משלו.
• אריזות הפלסטיק - נגרסות לפתיתים, הנשטפים ועוברים תהליך שהופך אותם לחלקיקי פלסטיק. אלה משמשים כחומר גלם ליצירת מוצרים חדשים בתעשייה הישראלית.
• אריזות הזכוכית - חומר שניתן למחזר אין-ספור פעמים - ממוינות לפי סוג וצבע ולאחר מכן עוברות ניקוי יסודי, גריסה והתכה בטמפרטורה של כ-1,500 מעלות. את הזכוכית המותכת יוצקים לתבניות ויוצרים מוצרים חדשים.
• אריזות המתכת - מותכות בטמפרטורה של כ-1,800 מעלות והופכות לחומר גלם חדש, למשל מטילי ברזל לתעשיית הבנייה.
• קרטוני המשקה - שכולנו מכירים היטב ממוחזרים בהתאם לחומר ממנו הם עשויים: קרטון, פלסטיק ואלומיניום. לאחר המיון, מועברות האריזות למפעלי מחזור בחו"ל. שם כל אריזה מופרדת לחומרים השונים שמהם היא מורכבת וכל חומר עובר בנפרד למחזור.
דלית בניש, מנהלת תפעול זרם ביתי בתמיר, מסבירה שההבדל בין תחנות מיון למפעלי מחזור הוא בתהליכים השונים שעוברת האריזה בכל אחד מהם: "האריזה מגיעה לתחנת המיון ומתמיינת בה, כשהמטרה היא לייצר זרם טהור של חומר ספציפי. קרטוני משקה ילכו למקום אחד, פלסטיק קשיח ילך למקום אחר וכן הלאה. לאחר מכן הופכים את האריזות ל'באלות' - קוביות ענק. אלו עוברות למפעלי המיחזור, שם יהפכו באמצעות מכשור מיוחד לחומרי גלם, שיחזרו לתעשייה. המטרה היא שבעתיד האריזות המיועדות למיחזור לא יהפכו רק למוצרים חדשים כפי שקורה היום אלא יהיו שוב אריזות. לשם אנחנו רוצים להגיע וזה החלום של כולנו".
"המהפכה מתרחשת עכשיו"
"האריזות המיועדות למיחזור מגיעות לשני מרכזים: אחד בעפולה ואחד בראשון לציון", אומרת שרון שלו, מנהלת חדשנות וקיימות בתמיר. "משם הן עוברות סינון בדרך למיחזור ומתמיינות לשבעה סוגים שונים של אריזות בעזרת אמצעים טכנולוגיים חדשניים".
- שרטטי את מסלולה של אריזת שמפו, למשל..
"לאחר שאריזת השמפו הריקה נזרקת לפח הכתום היא מפונה על ידי משאית ייעודית. בתחנת המיון האריזה מועברת לתהליך בו היא מחולצת מכלל פסולת האריזות על ידי העין האופטית. משם היא מועברת למפעל מיחזור לפלסטיק והאריזות נגרסות לפתיתים. הפתיתים נשטפים ובתהליכי עיבוד הם עוברים גירעון והופכים לחלקיקי פלסטיק. חלקיקים אלו משמשים חומר גלם ליצירת מוצרים חדשים בתעשייה הישראלית, למשל: אדניות, משטחי פלסטיק, דליים, כבלים לתקשורת ויריעות פלסטיק לתעשיית הבנייה והחקלאות.
- אילו עוד מוצרים נעשים מחומרים ממוחזרים?
אריזות מתכת, כלומר השימורים שלנו ותרסיסים למיניהם, מותכות והופכות למטלי ברזל ענקיים במשקל 1.8 טון כל אחד. במפעלי המחזור עוברים המטילים תהליך של חיתוך וקירור. לאחר מכן הם עוברים לשימושים שונים, בעיקר בתעשיית הבניה.
- כיצד ייראו המפעלים בעוד עשור או שניים מהיום?
"המהפכה מתרחשת עכשיו, לא בעוד 20 שנה. כבר היום ישנן טכנולוגיות חדשניות שנבדקות בכל העולם, שמטרתן להפוך את התחום הזה למדויק וחכם יותר. אנחנו בתמיר עוקבים מקרוב אחר הפיתוחים האחרונים באירופה במטרה שבסופו של דבר הטכנולוגיות הללו יגיעו גם לפה".
איידלר מסכם:
"ישראל 'מדביקה' את אירופה בפריסת תשתית הפחים הכתומים ובטכנולוגיות מיון ומיחזור. אבל כדי להשלים את המהפכה אנו זקוקים לתושבי המדינה שיפרידו אריזות לפחים הכתומים וכך יסייעו להדבקת הפער במיחזור."